תקנה 97 — הארת רכב מנועי. הארת רכב מנועי [תיקון: תש״ל־3, תשמ״ה, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ה־14, תשע״ו־9, תשע״ח־11, תשפ״ד־9] (א) לא ינהג אדם רכב מנועי למעט רכב לתחבורה קלה בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת. (ב) לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום. (ג) לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק״ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית או פנס תאורת יום והפנסים האחוריים. (ד) לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב. (ה) לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור 439 שעליו כתוב ”מנהרה הדלק אורות“ אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים. מקור: ויקיטקסט (תעתיק קהילתי — אינו הפרסום הרשמי).