תקנה 567א — רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל. רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל [תיקון: תשס״ב־7, תשע״ח־7] תושב ישראל אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות, בשנתיים שלפני יום כניסתו האחרונה לישראל, ובידו רישיון נהיגה זר בר־תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל, ברכב המתאים לדרגת רישיון הנהיגה הזר שלו, בתנאים האמורים בפסקאות (1) ו־(1א) שבתקנה 567(א), למשך שנה אחת מיום כניסתו האחרונה לישראל; לעניין תקנה זו, ”כניסתו האחרונה לישראל“ – שלפניה הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של 14 ימים רצופים. מקור: ויקיטקסט (תעתיק קהילתי — אינו הפרסום הרשמי).