תקנה 28 — חובה להחזיק בהגה או בכידון. חובה להחזיק בהגה או בכידון [תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשנ״ד־7, תשנ״ח, תשס״ח־4, תשפ״ה־9] (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה. (ב) (1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב – (א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית; (ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s); (2) בתקנת משנה זו – ”דיבורית“ – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו; ”טלפון“ – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג. (ג) (הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028): על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב)(1), לצורך תמרון חניה, הנוהג ברכב רשאי לשלוט ברכב באמצעות מערכת ייעודית, בין שהוא בתוך הרכב ובין שהוא מחוצה לו, בהתקיים כל אלה: (1) בעת ביצוע תמרון חניה כאשר הנוהג ברכב נמצא מחוץ לרכב, המרחק בין הרכב לנהג לא יעלה על 6 מטרים מהרכב, ואין ברכב נוסעים; (2) בעת הפעלת המערכת הייעודית לא תעלה מהירות הרכב על 12 קמ״ש; בתקנת משנה זו, ”מערכת ייעודית“ – מערכת שיצרן הרכב התקין ברכב בתהליך הייצור של הרכב או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, שמאפשרת נהיגה עצמאית של הרכב לצורך ביצוע תמרון חניה ופועלת לפי אחת מאלה: (1) הפעלה בידי נהג הרכב על בסיס זיהוי מיקומו ביחס לרכב; (2) הפעלה על ידי לחיצה רציפה של נהג הרכב על אמצעי שליטה במערכת הייעודית במהלך תמרון החניה. מקור: ויקיטקסט (תעתיק קהילתי — אינו הפרסום הרשמי).