תקנה 23 — ציות לשוטר, פקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע״מ. ציות לשוטר, פקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע״מ [תיקון: תש״ל־3, תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ג־2, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשס״א־6, תשס״ג־4, תשס״ו־6, תשס״ז־11, תשע״א, תשע״ד־9] (א) עובר דרך חייב לציית – (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג״א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; (2) לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע״מ או על ידי עובד נת״א במדים. (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך. (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. מקור: ויקיטקסט (תעתיק קהילתי — אינו הפרסום הרשמי).