תקנה 199 — שדה ראיה. שדה ראיה [תיקון: תשמ״ג־4, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשע״א־7] (א) שדה הראייה לא יפחת – (1) מ־120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 177, 179 ו־180, גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה (Quadrinopsia); ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת; (2) מ־140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי תקנות 178, 181 עד 185, או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו־190. (ב) לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל – (1) מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית; (2) מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית (Binocular Vision) מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו־190. (ג) בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב), תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter) III 4 E ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד). (ד) בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור בתקנה 195, תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות. מקור: ויקיטקסט (תעתיק קהילתי — אינו הפרסום הרשמי).