תקנה 190א — היתר לנהיגה לצורך בדיקה. היתר לנהיגה לצורך בדיקה [תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־19, תשס״ז־4, תשע״א־7, תשפ״ו־15] (א) רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א׳ ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב׳, לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען: טור א׳ – סוגי הרכבטור ב׳ – התנאים (1) מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי אינו עולה על 3,500 ק״ג, רכב סיור רישיון נהיגה לפי תקנה 180 (2) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג, טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי עולה על 3,500 ק״ג רישיון נהיגה לפי תקנה 181 (3) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג רישיון נהיגה לפי תקנה 182 (4) אוטובוס רישיון נהיגה לפי תקנה 181 ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים (ב) ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי של מוסך כהגדרתו בחוק רישוי שירותים, וכן ל־4 עובדים נוספים לכל היותר, במוסך בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב או על פי אישור מאת הרשות לקצין בטיחות, לגבי הרכב של במוסך שבו הוא מועסק או המופעל על ידו; לעניין תקנה זו, ”הרשות“, ”קצין בטיחות“ – כהגדרתם בתקנה 579. (ג) תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המוסך או רישיון המנהל המקצועי שניתנו לפי חוק רישוי שירותים או הסמכת קצין הבטיחות לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במוסך שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב או הרשות, לפי העניין. (ד) נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמוסך; על הרכב יותקן שלט כמפורט בפרט 9ב לחלק ג׳ שבתוספת השניה, אשר יואר בזמן תאורה. (ה) לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו. 190א1. היתר לנהיגה לצורך החניית כלי רכב [תיקון: תשע״ח־6] (א) מנהל אגף הרישוי או מי שהוא הרשה לכך רשאי לתת היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א׳ ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב׳, לצורך חנייתם בחניון, כשהם בלא נוסעים או מטען, ובלבד שהחניון הוא חניון המשרת כלי רכב מהסוג האמור בטור א׳: טור א׳ סוג הרכבטור ב׳ התנאים (1) אוטובוס רישיון נהיגה לפי תקנה 181 ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס ובלבד שההיתר יינתן לעובד מינהלה המועסק בחברה המפעילה קווי שירות מכוח רישיון שניתן לפי תקנה 385, שמלאו לו 21 שנים. סימן ג׳: בדיקות רפואיות 190א2. מינוי רופא מוסמך [תיקון: תשפ״ו־10] (א) רשות הרישוי תמנה רופא מוסמך כמשמעותו בסעיף 55א לפקודה לשם בדיקת בעל רישיון נהיגה או מבקש רישיון נהיגה (בתקנה זו – נבדקים), דרך כלל או לעניין בדיקות של סוגי נבדקים. (ב) לא תמנה רשות הרישוי רופא שאינו עובד ציבור לרופא מוסמך, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא עורך בדיקות רפואיות במסגרת מרכז בדיקות רפואיות כאמור בתקנה 190א4; (2) הוא עומד בתנאים שנקבעו בהסכם שבין מדינת ישראל למרכז הבדיקות הרפואיות לגבי הרופאים שיערכו בדיקות רפואיות כאמור בתקנת משנה (א). (ג) רופא מוסמך ימלא את תפקידו לעניין אישור כשירות רפואית לנהיגה של נבדקים, ובכלל זה לעניין קביעת תנאים והגבלות באישור כאמור, לפי האמור בסימן זה. (ד) התקבל ברשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף 12ב(א) לפקודה לגבי נבדק, רשאי הרופא המוסמך הבוחן את כשירותו הרפואית לנהיגה של הנבדק, לקבל ממשרד הבריאות את הדיווח האמור ואת המלצת הרשות הרפואית בעניינו לפי סעיף 12ב(ג) לפקודה. (ה) רופא מוסמך רשאי להפנות נבדק לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי, ובכלל זה רשאי הוא לבקש את הסכמתו לקבלת מידע לגביו מהרשות הרפואית נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), וכן רשאי הוא שלא לתת החלטה בדבר מתן אישור כשירות רפואית לנהיגה או בדבר קביעת תנאים ומגבלות באישור כאמור, אם לא הומצאו לו מסמכים כאמור, לא בוצעה בדיקה כאמור או לא ניתנה הסכמה כאמור. (ו) רופא מוסמך שהגיע אליו מידע כאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה), לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לפי תקנות אלה. 190א3. רופא הרשות [תיקון: תשפ״ו־10] (א) רשות הרישוי רשאית למנות מקרב הרופאים המוסמכים רופא רשות, והוא ישמש מדריך מקצועי לעניין בדיקות למתן אישור כשירות רפואית לנהיגה לפי סימן זה. (ב) רופא הרשות יהיה רופא מומחה בתחום אחד או יותר הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה, וכן הוא יהיה עובד המדינה; בתקנה זו, ”רופא מומחה“ – בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976. (ג) רופא הרשות יפקח על מרכז הבדיקות הרפואיות והרופאים המוסמכים כאמור בתקנה 190א4(ג). 190א4. מרכז בדיקות רפואיות [תיקון: תשפ״ו־10, תשפ״ו־11] (א) רשות הרישוי רשאית לאשר גוף למרכז בדיקות רפואיות לעניין כשירות רפואית לנהיגה אם התקיימו בו כל אלה: (1) הוא נבחר לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, ומדינת ישראל התקשרה עימו בהסכם (להלן בתקנה זו – ההתקשרות); (2) לרשותו כל אלה: (א) מנהל תפעולי ומנהל רפואי העומדים בתנאי ההתקשרות; (ב) רופאים ובעלי מקצוע אחרים שהם בעלי מומחיות לסוגי הבדיקות הנדרשות לפי סימן זה לשם קביעת כשירות רפואית לנהיגה, העומדים בדרישות ההתקשרות, ובמספר הנדרש בהתקשרות; (ג) בעלי תפקידים אחרים הנדרשים לשם ניהולו המקצועי של מרכז הבדיקות הרפואיות כמפורט בהתקשרות; (ד) כל האמצעים הנדרשים להבטחת רמה נאותה של ביצוע הבדיקות הרפואיות וכל הכרוך בהן; (3) הוא מפעיל את הרופאים המוסמכים שבתקנה 190א2 לפי נוהל עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיח עמידה בתנאי ההתקשרות ובהוראות סימן זה. (ב) המנהל הרפואי אחראי על עמידת מרכז הבדיקות הרפואיות והרופאים המוסמכים בהוראות סימן זה לעניין יישום ההדרכה של רופא הרשות לפי תקנה 190א3(א) ולעניין תנאי ההתקשרות בהיבטים הרפואיים; המנהל התפעולי אחראי על תפקודו התקין של מרכז הבדיקות הרפואיות לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (א)(3) ולפי תנאי ההתקשרות בהיבטים המינהליים. (ג) רשות הרישוי ורופא הרשות, אם מונה, יקיימו פיקוח ובקרה על מרכז הבדיקות הרפואיות, ובכלל זה על הרופאים המוסמכים הפועלים במסגרתו, בכל הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה לפי הדרכה מאת רופא הרשות, אם ניתנה, וכן לעניין עמידתם בנוהל העבודה לפי תקנת משנה (א)(3) ובהוראות סימן זה; לעניין פיקוח כאמור רשאים רשות הרישוי ורופא הרשות לקבל חוות דעת מאנשי מקצוע רפואי בעלי ידע, מומחיות וניסיון בתחומים הנוגעים לקביעת כשירות רפואית לנהיגה. (ד) רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את פרטיו של כל מרכז בדיקות רפואיות שאישרה כאמור בתקנה משנה (א) ואת נוהל העבודה שאישרה כאמור בתקנת משנה (א)(3). (ה) התקשרה מדינת ישראל עם גוף כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות משרד הבריאות, יחולו הוראות אלה: (1) יחולו תקנות משנה (א) ו־(ב) בשינויים האלה: (א) בתקנת משנה (א)(3) – יראו כאילו במקום ”לפי נוהל עבודה שאישרה רשות הרישוי“ נאמר ”לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (ה)(2)“; (ב) בתקנת משנה (ב) – יראו כאילו במקום ”לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (א)(3)“ נאמר ”לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (ה)(2)“; (2) המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המשרד שהוא מינה לכך יאשר נוהל עבודה לגוף כאמור שיבטיח את עמידתו בהוראות סימן זה, ויפרסם את פרטיו ואת נוהל העבודה שאושר באתר האינטרנט של משרד הבריאות; (3) משרד הבריאות יקיים פיקוח ובקרה על גוף כאמור, ובכלל זה על הרופאים המוסמכים הפועלים במסגרתו, בכל הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה לפי הדרכה מאת רופא הרשות, אם ניתנה, וכן לעניין עמידתם בנוהל העבודה לפי פסקה (2) ובהוראות סימן זה; (4) משרד הבריאות ידווח לרשות הרישוי על פעילות הגוף האמור בכל הנוגע להוראות סימן זה אחת לשישה חודשים. (ו) אושר גוף למרכז בדיקות רפואיות וחדל מלקיים תנאי מהתנאים הקבועים בתקנות משנה (א), (ב) או (ה)(1) או (2), לפי העניין, רשאית רשות הרישוי לבטל את אישורו למרכז בדיקות רפואיות. מקור: ויקיטקסט (תעתיק קהילתי — אינו הפרסום הרשמי).