תקנה 169ד — בדיקת נשיפה. בדיקת נשיפה [תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ד־4] (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה. (ב) הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו־64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות). (ג) (בוטלה). (ד) (בוטלה). מקור: ויקיטקסט (תעתיק קהילתי — אינו הפרסום הרשמי).