תקנה 1 — הגדרות. הגדרות [תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשל״ב־4, תשל״ה־4, תשל״ה־7, תשל״ו־2, תשל״ו־3, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשל״ח־4, תש״ם־7, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשמ״ט־5, תשמ״ט־6, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג־10, תשנ״ד, תשנ״ד־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ח, תשנ״ט־7, תש״ס־3, תשס״א־4, תשס״א־5, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ה־14, תשס״ה־18, תשס״ו־8, תשס״ו־9, תשס״ו־14, תשס״ו־18, תשס״ז־4, תשס״ז־5, תשס״ז־10, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשס״ח־7, תשס״ח־9, תשס״ט־11, תשס״ט־14, תש״ע־6, תשע״א, תשע״ב־9, תשע״ג־11, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ה־2, תשע״ה־4, תשע״ו־5, תשע״ו־7, תשע״ז־3, תשע״ז־6, תשע״ח־3, תשע״ח־8, תשע״ח־9, תשע״ט־8, תשפ״א־11, תשפ״א־14, תשפ״ב־4, תשפ״ג־7, תשפ״ג־9, תשפ״ד־9, תשפ״ד־16, תשפ״ה־6, תשפ״ו, תשפ״ו־12, תשפ״ו־13] בתקנות אלה – ”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס; ”אוטובוס זעיר“ – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה: (1) הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד תשעה עשר נוסעים בנוסף לנהג; (2) מותקן בו מרכב תקני; (3) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג; (4) הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין; ”אוטובוס פרטי“ – אוטובוס שאינו רכב ציבורי; ”אוטובוס ציבורי“ – רכב ציבורי שהוא אוטובוס; ”אופנוע“ – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו; ”אופנוע להגשת עזרה ראשונה“ – אופנוע שהתקיימו בו כל אלה: (1) הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ־12 קילוואט (16 כוח סוס); (2) הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה; (3) ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; (4) ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה; (5) צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה; ”אופניים עם מנוע עזר“ – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה: (1) ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט; (2) המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים; (3) כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ״ש; (4) מותקן בהם: (א) צופר או פעמון; (ב) פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם לתקנה 132(1); (ג) פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם לתקנה 132(2); (ד) מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם לתקנה 132(3); (ה) מחזיר אור מאחור בהתאם לתקנה 130(3); (5) אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו ובסימן ב׳3 בפרק השני – המועד הקובע) – (א) הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN 15194 (להלן – התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק״ג; (ב) לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד; (6) אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו – (א) הם עומדים בדרישות תקן רשמי ת״י 15194 – אופניים: ”אופניים עם מנוע עזר חשמלי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה“ (להלן – התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה; (ב) מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ״ש; (7) הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5)(א) ו־(6)(א), לפי העניין; ”אורך כולל“ – המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי; ”אזור מיתון תנועה“ – אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ״ש והוא מסומן בתמרור 222 בכניסה אליו ובתמרור 223 ביציאה ממנו; ”אזור קנס מוגדל“ – מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי סעיף 30 לפקודה וסומן בשלט שבו צויין ”קנס מוגדל“; ”אמבולנס“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי־חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו; ”אתר תשתית“ – אתר לא מאויש שבו מצוי מיתקן המשמש תשתית ציבורית, לרבות תשתיות מים, חשמל, תקשורת, גז, מסילת ברזל וכבישים ואשר לא נעשית בו פעילות בידי אדם למעט תחזוקה; ”בוחן“ – אדם שנתמנה בכתב על ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין הפקודה והתקנות לפיה, כולן או מקצתן; ”בעלי־חיים“ – בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית; ”גובה כולל“ – המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו; ”גורר“ – רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר; ”גלגינוע“ – התקן דו־גלגלי או תלת־גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 ”גלגינוע (קורקינט חשמלי) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה“ (להלן – תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il, ואשר התקיימו בו כל אלה: (1) הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט; (2) המנוע מופעל באמצעות מצערת יד; (3) המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים; (4) מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ״ש; (5) משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק״ג; ”גרור“ – רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי; ”דיפרנציאל“ – מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו בתקנה 266; ”דרך מהירה“ – דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על ”דרך מהירה“; ”דרך עירונית“ – כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו ”כניסה לתחום דרך עירונית“, ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו ”קצה תחום דרך עירונית“; ”החלטה סופית“ – החלטה סופית להטיל קנס, כהגדרתה בחוק הפרות תעבורה מינהליות; ”הסדר תנועה“ – תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך; ”הסעת תלמידים“ – הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו בסעיף 70ג(ד) לפקודה או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ״ד–1994; לענין זה, ”ילדים“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים; ”הפרה“ – הפרת תעבורה, כהגדרתה בחוק הפרות תעבורה מינהליות; ”הפרת חניה“ – כהגדרתה בסעיף 3(ה) לחוק הפרות תעבורה מינהליות; ”זוטובוס“ – מונית שנתקיימו בה כל אלה: (1) מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות; (2) משקלה הכולל המותר עולה על 2,200 ק״ג ואינו עולה על 3,500 ק״ג; (3) גובהה אינו פחות מ־175 ס״מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב; (4) מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב; ”זמן תאורה“ – זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות; ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001; ”חניה“ – העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין; ”טיולית“ – רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה: (1) מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד; (2) משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג; (3) (נמחקה); (4) מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב; (5) אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ״ב בטבת התשמ״ט (30 בדצמבר 1988) – מורכב בו מרכב תקני; (6) הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית; ”טרקטור“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור; ”טרקטור משא“ – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה: (1) הוא נע על 4 גלגלים לפחות; (2) משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,800 ק״ג; (3) ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה; (4) הוא מצויד בדיפרנציאל בכל סרן; (5) הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין, שרוחבו לא יפחת ממטר ולא יעלה על רוחב הרכב כפי שתוכנן על ידי היצרן ואורכו לא יפחת מ־80 ס״מ; (6) הספק מנועו המרבי יהיה כאמור בתקנה 363ג(1); (7) הוא מיועד לגרירה ולהובלת טובין; (8) משקלו העצמי לא יפחת מ־400 ק״ג; (9) הוא מיועד להסעת נהג ונוסע אחד בלבד לצד הנהג; (10) הוא בעל מרווח גחון שלא יפחת מ־15 ס״מ; (11) הוא מצויד בהילוך כוח; (12) הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא; ”טרקטורון“ – רכב שיצרנו הגדיר אותו כרכב שטח (All Terrain Vehicle) ומתקיימים בו כל אלה: (1) הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות; (2) אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג והנוסע משני צדי המושב; (3) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון; (4) הוא מיועד להסעה של עד שני נוסעים כולל הנהג; (5) ברכב בעל מנוע בעירה פנימית – נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ״ק; (6) הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטורון; ”יבואן מסחרי“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016 (להלן – חוק רישוי שירותים); ”יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים“ – מיתקן הנעה קדמי לכיסאות גלגלים, המונע באמצעות מנוע חשמלי, שהתקיימו בו כל אלה: (1) הוא מיועד להתקנה ולחיבור בחזית כיסאות גלגלים; (2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד; (3) הספק המנוע החשמלי אינו עולה על 400w (וואט); (4) מהירות נסיעתו המרבית, שנקבעה בידי יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה; ”ימין או שמאל“ – צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה; ”כביש“ – חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך; ”כביש חד־סטרי“ – כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד; ”כושר נשיאה“ – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה; ”כלוב“ – מיתקן המיועד להגנה על הנוסעים ברכב שטח או בטרקטור משא שהוא אחד מאלה: (1) מיתקן הבנוי משתי קשתות המחוברות למרכב הרכב באמצעות שתי קורות לפחות, העומדות בעומס קבוע בלא עיוות בתצורתם כתוצאה מהעומס כאמור; (2) מיתקן הבנוי מקשת אחת המחוברת למרכב הרכב מאחורי מושב הנהג לרוחב הרכב, שהותקנה ברכב בידי יצרן הרכב בתהליך ייצורו; ”כסא גלגלים לנכה“ – (בוטלה); ”לילה“ – פרק זמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה; ”מדרכה“ – חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו; ”מהנדס תנועה ותחבורה“ – מהנדס כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, שהוא בעל ותק מקצועי של 7 שנים לפחות בתחום הנדסת תנועה ותחבורה, הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק האמור, בענף הנדסה אזרחית באחד לפחות מהמדורים שלהלן: (1) מדור ”מבנים“; (2) מדור ”תחבורה“; (3) מדור ”תעבורה“; (4) מדור ”כבישים ומסלולים“; ”מחלף“ – מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש; ”מונית“ – (נמחקה); ”מוצר תעבורה“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים; ”מטען בתפזורת“ – מטען שעלול להישפך או לזלוג מהרכב בעת הובלתו, לרבות מטען שבהובלתו עלול להתאבך אבק או לרחף אל מחוץ לרכב המוביל; ”מכונה נגררת“ – מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר; ”מכונה ניידת“ – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה; ”מכונה ניידת רגלית“ – מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה: (1) מכוונת בידי אדם האוחז בה; (2) אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה; ”מלגזה“ – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה; ”מנהל אגף הרכב“ – מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה; ”מנהרה“ – דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת־קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה; ”מסגרת בטיחות אחורית“ – (נמחקה); ”מספר שלדה“ – המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה – במרכב; ”מעבדה מוסמכת“ – כהגדרת מעבדה מוסמכת לרכב בחוק רישוי; ”מעבר חציה“ – חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל; ”מפגש מסילת ברזל“ – מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך; ”מפעל“ – מפעל בעל רישיון לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970; ”מפעל בודק“ – מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה שהורשה לכך לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970; ”המפקח על התעבורה“ – (נמחקה); ”מרכב אחוד“ – מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען; ”מרכב תקני“ – מרכב מסוג כאמור בחלק ג׳ בתוספת השניה; ”משקל כולל מותר“ – המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל; ”משקל עצמי“ – משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו; ”משרד התחבורה“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; ”מתן זכות קדימה“ – מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם; ”נכה“ – (א) אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט״ו–1955, אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה: (1) שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות; (2) שדרגת נכותו מגיעה ל־60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו; ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים – רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2); (ב) ”עיוור“ – מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש״ל–1970; (ג) אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה; ”נעלי בטחון“ – טריזים בצורת משולש ישר־זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב; ”נתמך“ – גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך; ”נתיב“ – חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים; ”סוחר ברכב מיבואן“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים; ”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן“ – כהגדרתו בחוק רישוי שירותים; ”עגלת יד“ – עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים; ”עובר דרך“ – המשתמש בדרך לנסיעה להליכה לעמידה או לכל מטרה אחרת; ”עמעום“ – כיבוי האור הגבוה בפנסי החזית, והדלקת האור הנמוך, כמשמעותם בתקנה 334; ”פנס תאורת יום (DRL – Daytime Running Lamps)“ – פנס המותקן בחזית הרכב המיועד לשיפור נראות הרכב בנסיעה ביום; ”פקודת הביטוח“ – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970; ”צומת“ – השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה; צומת אינו כולל – (1) התמזגות כבישים בדרך מהירה; (2) שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור; (3) התמזגות בכביש חד־סיטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א–20; ”ציוד חריג“ – רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות; ”קו עצירה“ – קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה; ”קו שירות“, לענין אוטובוס ציבורי – הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי הפקודה, ולענין מונית – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות; ”קלנועית“ – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד; (2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד; (3) הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד; (4) מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה; (5) הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם; (6) הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד; ”קלנועית ביטחון“ – רכב מנועי בעל שלושה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שהתקיימו בו כל אלה: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד; (2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון; (3) הוא מיועד לנוסע אחד בלבד בעמידה; (4) משקלו העצמי אינו פחות מ־140 ק״ג; (5) משקלו הכולל אינו פחות מ־240 ק״ג; (6) הוא מצויד במערכת בלימה הידראולית המורכבת על שני גלגלים לפחות; (7) מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 16 קילומטר לשעה; (8) הוא עומד בתנאי היבוא לפי פקודת היבוא והיצוא, התשל״ט–1979, או בתנאים לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967, לפי העניין; (9) הוא רכב של משטרת ישראל או בשימושה או רכב שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון; ”קצין משטרה“ – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון; ”רוחב כולל“ – רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון־כיוון; ”הרופא המוסמך“ – כמשמעותו בסעיף 55א לפקודה; ”רחוב משולב“ – דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב; ”רכב איטי“ – רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ״ש על ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה; ”רכב אספנות“ – אופנוע, תלת־אופנוע, רכב נוסעים פרטי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ, טרקטורון ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות; ”רכב ביטחון“ – כל אחד מאלה, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה בסירנה: (1) אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; (2) אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; (3) רכב של משטרת ישראל; (4) רכב של צבא ההגנה לישראל; (5) רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן – רכב שב״ס מבצעי): (א) למשימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו; (ב) לליווי של אסירים או עצירים; (6) רכב לכיבוי שריפות; (7) רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר; (8) רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך; ”רכב בטיחותי“ – כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ״ד–1994; ”רכב המיועד לניסוי“ – רכב מנועי הנמצא בתהליך פיתוח ומיועד לבחינה ולניסוי ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב ניסוי; ”רכב זעיר“ (Quadricycle) – רכב אשר מסווג על פי התקינה האירופית כסוג רכב L7e-A2 או L7e-CU או L7e-CP, ושהתקיימו בו כל אלה: (1) הוא נע על 4 גלגלים; (2) (נמחקה); (3) הוא מיועד להסעת נהג ונוסע נוסף בלבד או מטען; (4) הספק מנועו אינו עולה על 15KW; ”רכב לתחבורה קלה“ – אופניים עם מנוע עזר או גלגינוע; ”רכב חילוץ“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ; ”רכב חשמלי“ – רכב מנועי המונע במנוע חשמלי; ”רכב להסעת תלמידים“ – אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים; ”רכב מדברי“ – רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי; ”רכב מורכב“ – תומך שמצורף אליו נתמך; ”רכב מחובר“ – רכב מנועי שמצורף אליו גרור; ”רכב מיושן“ – (1) רכב, למעט טרקטור, גרור ואוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו; (2) אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו; ”רכב מסחרי אחוד (delivery van)“ – (נמחקה); ”רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)“ – (נמחקה); ”רכב פרטי דו שימושי“ (double purpose)" – (נמחקה); ”רכב נוסעים פרטי“ – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1; ”רכב סיור“ – רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור; ”רכב צדי“ – מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו; ”רכב שטח“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה: (1) הוא נע על 4 גלגלים לפחות; (2) ברכב בעל מנוע בעירה פנימית – נפח מנועו אינו עולה על 2,000 סמ״ק; (3) משקלו העצמי אינו עולה על 1,300 ק״ג; (4) ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה; (5) הוא מיועד להסעת נהג ומספר נוסעים, כפי שקבע היצרן; (6) מורכבים בו בתהליך הייצור צמיגים בעלי לחץ אוויר נמוך; (7) הוא צוין ברישיון הרכב כרכב שטח; ”רכב שיטור משולב“ – רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב; ”רכינוע“ – רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס״מ; (2) ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית; (3) הוא מיועד לנוסע אחד בלבד; (4) מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה; (5) משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק״ג; (6) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק״ג; (7) הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן: (א) יציבות; (ב) נראות; (ג) מניעת החלקה; ”רשות תימרור מרכזית“ – המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה; ”רשות תימרור מקומית“ – מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה; ”רשות תימרור מקומית לניהול תנועה“ – מי שהמפקח הארצי על התעבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לגבי התחום או המקומות שפורטו במינוי; ”שביל“ – דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך; ”שול הדרך“ – השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש; ”שטח הפרדה“ – כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה; ”שטח הפרדה בנוי“ – שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה; ”שנת ייצור“ – (נמחקה); ”תומך“ – רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך; ”תלת אופנוע“ – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת אופנוע או תלת קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 550 ק״ג ואינו מיועד להובלת טובין; ”תעודה“ – רשיון, היתר, אישור או פטור; ”תמרור“ – כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך; ”תעריף“ – שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי חלקים ה׳ או ו׳, או רשימת קווי שירות כמשמעותו בתקנה 384 ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין; ”תקלת בטיחות סדרתית“ – כהגדרתה בחוק רישוי שירותים; ”תקנת ECE“ – תקנה (Regulation) שפרסמו מוסדות האו״ם על סמך הסכם E/ECE/TRANS/505/-E/ECE/324 בדבר אימוץ תנאים אחידים לאישור והכרה הדדית של ציוד לרכב מנועי וחלקיו, שנחתם בז׳נבה ביום 20 במרץ 1958. מקור: ויקיטקסט (תעתיק קהילתי — אינו הפרסום הרשמי).